שמירה על בטיחותם של מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר אמבטיה – בעיקר בחדרים עם תקרות גבוהות – פירושה למעשה מאבק באדי המים. יש שם הרבה לחות, וברגע שאדי המים חודרים לתוך המכשיר, הם יוצרים מסלול לחשמל להגיע למקומות שאליהם הוא לא אמור להגיע. כך עלולה להתרחש דליפה או שבר במעגל החשמלי.
אם רוצים מערכת שתהיה בטוחה, חייבים להקפיד מאוד על החסמים והאטימות.
למה הלחות כל כך בעייתית?
דרגים של טיפות מים אוהבות להתקרר על החלקים הקרים של המכשיר. אם קצוות החוטים נשארים חשופים, הלחות יוצרת “גשר” בין החוט החי לבין המסגרת המחוברת לקרקע.
אנו פותרים זאת על ידי כיסוי קצוות החוטים בחומרי אפוקסי או סיליקון בעלי עמידות גבוהה לחום. חומרים אלו ממלאים כל פער קטן, כך שאין מקום להצטברות של לחות.
בחירת החומרים הנכונים
יש צורך בחומרים שישמרו על החשמל במקומו הנכון – בתוך החוטים. צינורות קוורץ סטנדרטיים מתאימים להפקת חום, אך הקצוות שלהם הם המקום שבו נוצרות בעיות.
לכן אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים חזקים לחוטים. החומרים הקרמיים מעולים, מכיוון שהם אינם סופגים מים. אפילו בחדר מלא באדי מים, הם שומרים על התנגדות גבוהה.
טיפ מקצועי: השתמשו במגומטר כדי לבדוק את התנגדות הבידוד. עליכם לחפש ערכים של למעלה מ-100 מגה-אום במתח של 500 וולט DC. אם הערך יורד, יש לכם דליפה באטימות.
חיבור לקרקע והקונסטרהקציות
בטיחות אינה אופציונלית כאן. אנו מחברים את החלק המתכתי של המכשיר ישירות לקרקע של הבניין. כך, אם הבידוד נפגע, המערכת תפעיל את מכשיר ה-RCD מיד. זו דרך למנוע מהמכשיר להפוך למסוכן.
אך יש קונסטרהקציה: ככל שהאטימות טובה יותר, כך החום שנוצר בתוך המכשיר לא יכול לצאת בקלות. זה אומר שהמכשיר עלול להיות חם יותר, מה שעלול לקצר את חיי השימוש שלו. זו קונסטרהקציה – אתם מקבלים בידוד טוב יותר, אך גם חיי שימוש קצרים יותר. עליכם לוודא שהאוורור תקין כדי לאזן זאת.